Garmin Connect - דרך הסוכר, מהשומרוני הטוב לאלמוג
קשה לתאר במילים כמה חיכיתי. לא יכול לזכור אפילו את כמות האכזבות בדרך, את מספר הפעמים שחשבתי: "הנה, זה בא, אני חוזר" והתאכזבתי.
קשה לתאר במילים כמה חיכיתי. לא יכול לזכור אפילו את כמות האכזבות בדרך, את מספר הפעמים שחשבתי: "הנה, זה בא, אני חוזר" והתאכזבתי.
זה קרה בפעם הראשונה לפני חצי שנה, כשד"ר פידהורץ הודיעה לי בהפתעה שיש לי עוד חצי שנה (לפחות) לחכות, למרות שהצפי היה להחלמה של חצי שנה.
לפני שלושה שבועות, אחרי שד"ר פידהורץ אישרה שאני כשיר לחזור "לכל פעילות", הכנסתי מייד את האופניים לטיפול, והתכוננתי לטייל כבר באותו סוף שבוע. בסוף השבוע הראשון ירדו גשמים שלא אפשרו אפילו לחשוב על חזרה. נותר לי להתפלל שבסופ"ש שלאחר מכן יהיה מזג אויר ראוי לרכיבה. וכך זה נראה, התחזית מושלמת, האופניים יצאו מטיפול אינטנסיבי וקבעתי טיול רגוע עם גיתית. האכזבה השנייה הגדולה (אחרי הדחייה של חצי שנה...) הייתה כשהוצאתי את האופניים מהמחסן לרכיבה - והמעביר היה מפורק... ...חזרתי לתקן גם את זה, אבל את השבת פספסתי.
בשבוע האחרון איים מזג האויר על הסיכויים לרכב. גשם שירד במשך ארבעה ימים ושלג ביום שישי - לא הייתה לי ברירה אלא לדחות את טיול החזרה לעוד שבועיים. בשישי בצהריים כבר לא יכולתי להתאפק, בעוד בחוץ יורד שלג הוצאתי קריאה נואשת לחברים: "מחפש אטרקציה - למישהו יש הצעה לטיול אופניים למחר?".
התשובה הגיעה מהר: המסלול - לא הקלאסי לחזרה אחרי שנה שלמה של השבתה - דרך הסוכר, הגרסה המקוצרת. מתחילים מפונדק השומרוני הטוב ומסיימים ישירות בתחנת הדלק. 0800 מפגש, 0830 מקליקים, 1100 סיום.
את כל הציוד הכנתי עוד בערב לפני, בשעה שמונה הכל כבר היה מסודר ומוכן לבוקר, איזו התרגשות! כשהתעוררתי בשש, בחוץ ירד גשם כבד, לא ניתן היה לראות מעבר לקצה הגינה שלי בערפל ושוב ראיתי את חלומי לחזרה חומק לו. בשש וחצי מגיע SMS מאורן: "במעלה אדומים שמש, מזג אויר מושלם לרכיבה".
בפונדק השומרוני התייצבתי כבר בשבע וחצי...
ואיזו חזרה נפלאה! כן, היה מלא בוץ, בעיקר בהתחלה, בוץ שעלה לצימרמן במחיר אוזן שבורה (שהתבררה כמקרה חמור אף יותר של Drop-out שנשבר...). כן, הביטחון שלי נמוך בהרבה ממה שהיה לפני שנה - אבל זה יחזור. וכן, היו שתי התרסקויות קשות של חברים, שניהם יצאו מזה על הרגליים, אבל לפחות אחד מהם ניגש ישירות למיון בסוף המסלול...
לא עזרו לי כל מאות הקילומטרים שרצתי בחצי השנה האחרונה, רגליים שלא דיוושו במשך שנה שלמה מרגישות כמו שני בולי עץ אחרי כמה דקות של עליות מבוצבצות. וההתחלה הייתה קשה, קשה מאוד - הצטערתי שלא עליתי יותר על אופני הכושר בהולמס פלייס. אבל עכשיו לא רק מאוחר לבכות על זה, גם מיותר - היה נפלא, ותודה לחברים שהוציאו את הטיול, למרות שהיו את כל הסיבות לבטל...
את טיול החזרה הרשמי, זה עם החגיגות, דחיתי לעוד שבועיים, עד אז ארכב עוד כמה פעמים, בשביל הביטחון, בשביל הבריאות - בשביל הנפש!
טוב לחזור, את הקלטת המסלול מהיום אעלה במשך השבוע.
