בונים אופניים חדשים

כבר הרבה זמן אני משחק עם המחשבה של לחזור לאחור, לשנות. השאלה הייתה - כמה אחורה וכמה לשנות? נקודת ההנחה הייתה שאני ממשיך לעשות את אותם הדברים שעשיתי עד היום, רק על "פלטפורמה פחות מפנקת".  מהתחלה היה ברור לי שאני הולך על זנב קשיח. גם היה לי די ברור שסינגל ספיד יהיה חלק מהאתגר הבא. עוד דבר שהיה ברור - מדובר בזוג שני, כי מה Prophet אני לא נפרד. אחרי שלושת אלה מגיעות ההתלבטויות:

איזו שלדה? - כרומולי, ללא ספק, אבל מה לגבי הגיאומטריה ואיזו חברה?
מזלג קדמי - ריג'יד, שיכוח מינימלי, או נקודה אחת של פינוק באופניים?

אחרי שנה וקצת של קריאה והתלבטויות עשיתי את הדבר הטבעי. פניתי לחבר, אחד כזה שבתחום ויש לו חברים שמייבאים, בונים ומתקנים, וביקשתי עזרה. עופר מייד החזיר לי תשובה עם טלפון של מאיר מ"רוכבים".
כבר בשיחה הראשונה עם מאיר ראיתי שיש בצד השני של הטלפון מישהו שמבין מה אני רוצה, זורם איתי, לא מתבייש לזרוק רעיונות, אבל משאיר את המילה האחרונה אצלי.

ולאט לאט מתבהרת לה התמונה:

שלדת ה P7 של Orange נבחרה להוות את הבסיס לזוג החדש. נראה שכבר כמה שנים היא משמשת בסיס טוב לאותה חבורת אנשים שבחרה ללכת על שלדת רטרו, בהילוך בודד.

הגאומטריה של השלדה תוכננה עם זוית ראש של 69 מעלות וזוית כסא של 73.

לגבי המזלג, החלטנו ללכת על מזלג של 140 מ"מ, של Fox, לטובת העניין נבחר ה Float 32, משנת 2012, עם ציר 9 מ"מ - בעיקר בגלל שאני באמת לא צריך ציר מעובה של 15 או 20...

את החלק הבא בחר מאיר, והוא חשוב מאין כמוהו - הגלגלים. מאיר המליץ על ה Mavic Cross Max ST. גלגלים חזקים, קלים ואמינים במיוחד. זרמתי...

בשביל להתגלגל, בחרתי בצמיגים שאני לא מכיר, אבל שעומדים בכמה קריטריונים חשובים מאוד:

1. מיוצרים על ידי Maxxis, עברתי לצמיגים שלהם לפני כמעט 4 שנים ולא הסתכלתי אחורה...
2. מקבלים ביקורות משובחות +, בכל פורום או אתר ביקורות רלוונטי.
3. Tubeless.
4. מתאימים לקיץ הישראלי, בו אתחיל לרכב על האופניים, אך יודעים גם להתמודד עם הבוץ שיש לנו פעם בשנה למשך כמה שבועות.
5. גלגול סביר ומעלה, מול אחיזה ללא פשרות.

ב Prophet אני רוכב עם High roller 2.35 מאחור ועם Minion 2.5 מלפנים. הם נותנים לי אחיזה מצויינת, מעט על חשבון גלגול - אבל אני נותן לרגליים לכפר על זה. כאן אלך על סט של צמיגי Ardent, בעובי 2.35, מלפנים ומאחור.

בגלל שצריך לעצור את הגלגלים האלה החלטתי ללכת עם סט בלמים שאני מכיר ומרוצה ממנו מאוד - Deore XT. ב 2012 שימאנו שיפרו משמעותית את הבולמים והפכו את מה שאני מכיר (מקרוב...) ככמעט מושלם ליותר מזה.

שימנו הוסיפו בוכנות קרמיות ומערכת המתקררת בצורה יעילה יותר. נשמע תענוג...

כמו שכתבתי קודם, בחרתי ללכת לכיוון המאתגר של ה Single Speed, ולשם כך נבחרו הקראנק של Race Face וערכת ה SS של Da Bomb. ההחלטה הייתה לבצע הסבה לסינגל ספיד ולא ללכת על מערכת ייעודית, כך שאם בכל זאת אחליט בשלב כלשהו להסב להילוכים - אוכל לעשות זאת בקלות.  השרשרת - אחת האיכותיות של SRAM.

הקראנק של Race Face:

גם בפדלים החלטתי ללכת על אמינות גבוהה במשקל נמוך ובחרתי שוב ב XT. הניסיון שלי גם עם הפדלים האלה טוב, אין ממש סיבה לשנות...

מבחינת הקוקפיט - כאן אני בבעיה. אני פשוט לא מבין בזה בכלל...
אז החלטתי לזרום עם ההצעות של מאיר:

הד סט - Crane Creek 110

מוט כיסא של Truvativ וכסא של WTB

כידון - Kore Torsion

סטם - Race Face Turbine

גריפים - ODI

קשה לתאר את הציפייה שמתחילה עם סיום בחירת כל החלקים ותשלום המקדמה (ולא זה המקום לפרט את עלות ה"תענוג", אבל בהחלט המקום להודות לדורית על הפתיחות והפרגון...).  הדימיון מפליג בימים האלה בין מחשבות על כיבוש סינגלים חדשים והיכרות מחדש, מזויות אחרות, עם סינגלים שאני מכיר בהם כל אבן.

אתמול, כמה שבועות אחרי שהשלדה הגיעה לארץ ונכנסה ל"אשפוז בהקפאה" במכס ומכון התקנים, קיבלתי SMS ממאיר - "השלדה שוחררה ממכון התקנים, מגיעה מחר לחנות".  מיותר לציין שהיום בחמש התייצבתי בחנות, נכון?

ארבעה אנשים (!) עבדו על ההרכבה במשך כמעט שעתיים.  הבחירות האחרונות כללו גדלי רוטורים (6" מאחור, 7" מלפנים), גודל גלגלי השיניים (יחס 2:1 קלאסי של 36:18...), צבעי הכידון והגריפים וכסא של WTB.

העלייה הראשונה על אופניים חדשים מלווה תמיד בהתרגשות, אך הפעם הייתה גם תחושת חידוש.  אין שיפטרים!!! אחרי 30 שנה על אופניים עם הילוכים - זה ממש חסר.  אבל את ההבדל האמיתי מרגישים עם הדיווש הראשון.  כל הכוח שמונח על הפדלים עובר לקרקע.  אין אבדן של כוח בבולם, אין מתח שרשרת שהולך לאיבוד במעביר אחורי - הכל מתורגם ישירות לתנועה לפנים והאופניים פשוט מגיבים.  השליטה בהם נוחה, הכידון רחב ממש שהייתי רגיל עד היום - אבל נראה בשטח מה זה עושה לי...

כל מה שנשאר עכשיו זה לצאת ולרכב, דבר שיתעכב, כי אני משתתף במירוץ הר לעמק בחמישי-שישי, אז זה יחכה לשבוע הבא.

בינתיים, אני יושב ומסתכל על האופניים, המונחים אחר כבוד בסלון...