רציתי לצאת לטיול באזור הכרמל. רצה הגורל והחברים לחצו על משהו קרוב יותר - כי שבת זה בשביל המשפחה. אז שיניתי למסלול מהר הרוח לפארק קנדה, כולל הקפצת כלי רכב בהתחלה. זה לא נראה אירוני כל כך עד עכשיו, נכון? - אבל אתמול פרצה השריפה הענקית שכילתה את חלקו הארי של הכרמל, הרגה 41 אנשים (עד עכשיו...) - וכל זה בדיוק איפה שתכננתי להיות...
אסף (לוץ) רסיס תכנן לנו את המסלול, נפגשים בשש בבוקר בפנייה לנטף (נכנסים דרך מחלף עין חמד ואבו גוש, ימינה ליד מסעדת קראוון...). בחמש וחצי היה קר, אבל חייבים - הקפה צריך להיות חם כשהחברים מגיעים. לאט לאט התאספו 14 החברים וביצענו הקפצה של כלי הרכב לחניון התחתון, על יד המעיין, בפארק קנדה. שני כלי רכב עולים עם כל הנהגים, מתארגנים סופית ויוצאים לרכיבה.
אחרי קטע קצר על הכביש, פונים לכיוון הר הרוח:
הירידה מהר הרוח לפארק קנדה מתחילה בשביל 4X4 על השלוחה שבין נחל איילון לנחל יתלה (אותו נחל שהפסדנו אותו לטובת תוואי הרכבת לירושלים...) וכבר מהתחלה פרושה תחתינו כל השפלה - רואים את מודיעין ואפילו (ביום טוב) את קו החוף. גם על ההתחלה - שני פנצ'רים רצופים, יניב פתח ואני המשכתי באדיקות...
בשלב מסוים נכנסים לסינגל בירידה. זה טוב, כי אף אחד מהחברים, כולל ובעיקר אסף, לא באו הרי לטיול שבילים לבנים.... הסינגל בירידה טכני, ובמציאות של היום מדורדר ומאובק מאוד. בחלקים מסויימים האבק והפודרה עמוקים מאוד ומקשים עוד יותר על הירידה - אבל זה טוב, לא באנו לרכיבה קלה, נכון?
כשמגיעים למטה לאתר העבודות של הרכבת, נצמדים ימינה ויורדים לערוץ נחל יתלה עצמו - שם סידר לנו אסף מעבר טכני מאוד, שלקח לי שלושה ניסיונות לעבור אותו - כבר היה שווה לבוא היום!!!
הבעיה היחידה עם הירידה המדהימה הזו לפארק קנדה היא שהיא מסתיימת פחות או יותר בנקודה הנמוכה ביותר בפארק. בעצם לא - הנקודה הנמוכה ביותר בפארק היא בסוף האנדלס (Endless), לשם נגיע בהמשך - אבל מספיק נמוך בשביל שהפירוש יהיה: מטפסים. טיפוס קצר, רצחני עד לתחילת האנדלס משאיר את כולנו פחות או יותר ללא נשימה וכולנו לוקחים כמה דקות להירגע בסוף העלייה. אבל זה שווה, כי האנדלס הוא גן עדן למי שרוצה לקפוץ או לשפר את הטכניקה. מה שיפה בו זה שיש בו כ 8 קפיצות, כל אחת בגובה שונה. הראשונה, בשביל החימום, היא קפיצה פשוטה מסלופ (Slope) לסלופ:
לכל קפיצה באנדלס יש Chicken line - למי שמעדיף לא להתנסות. יש שתיים שעליהם אני מוותר לחלוטין, אבל לאט לאט אני מתבשל על עוד ועוד מהן - את זו עשיתי לראשונה בפעם הקודמת בפארק:
אבל היפה מכולן מגיעה לאחר מכן - ואותה רק אסף קפץ (הפעם...):
משם זורמים עד סוף האנדלס, כולל עוד כמה מעברים, סולמות וכמה קפיצות - ואפילו שני שוטרים (Shooters) - משהו שאני עוד צריך ללמוד לנצל לטובת זמן אוויר.
ושוב - הבעיה: הפעם אנחנו באמת בנקודה הנמוכה ביותר בפארק, מתחיל כבר להיות מאוחר ויש לנו רכס לחצות עד לנקודת הסיום, שם החנינו את כלי הרכב. מתחילים בטיפוס... הדרך חזרה כוללת סינגל זורם יפיפה בשם "רודי פרוג'קט" - ממנו קיצצנו קצת הפעם לטובת שביל 4X4 בשביל לחסוך בזמן. גם לא טיפסנו עד המגדל בשביל לעשות את הסינגל השחור - שמגיע לנקודת הסיום, אלא עשינו את חציו השני של השחור בלבד.
כמה מילים על השחור, למי שלא מכיר את פארק קנדה, או לא יודע: בפארק קנדה קיים אחד הקטעים האהובים על רוכבי ה AM \ FR - סינגל המעיינות. הסינגל מתחיל בצומת העליון שמתחת למגדל ומסתיים במעיין התחתון ביותר בפארק. אינני יודע אם מדובר בשמועה, אבל קק"ל ביקשו לא לעשות אותו, משני טעמים - האחד: הרס העתיקות במקום (לא ברור, לא מובן ולא קביל - אנחנו רוכבים בשביל ולא פוגעים בעתיקות...). השני - הפרעה למטיילים ברגל במקום, דבר מובן. היינו טסים את דבר הזה במהירויות הגבוהות מ 40 קמ"ש ומטיילים מבוגרים וילדים היו מבהלים כהוגן. אז לא עושים יותר את המעיינות. קק"ל הבינו שצריך לתת אפשרויות נוספות לרוכבים, בכדי "לפצות" על "אבדן" אחד GPS הקטעים הטובים שקיימים - ובנו את הסינגל "השחור". למה שחור? - פשוט: סמ"ש שחור. זהו סינגל שמקיף למעשה חלק מן הפארק בנווי היטב עם קטעים זורמים ומעברים וכניים קלים (בגדול הוא די קל מבחינה טכנית - למי שמעוניין...).
חלקו הטוב ביותר הוא החלק האחרון היורד עד למעיין, תוך כך שהוא מקיף שלוחה שלמה. וזו דרך מצויינת לסיים טיול ראוי לשמו, בהובלת אסף (לוץ) רסיס...
קישור לקבצי GPS.
אסף (לוץ) רסיס תכנן לנו את המסלול, נפגשים בשש בבוקר בפנייה לנטף (נכנסים דרך מחלף עין חמד ואבו גוש, ימינה ליד מסעדת קראוון...). בחמש וחצי היה קר, אבל חייבים - הקפה צריך להיות חם כשהחברים מגיעים. לאט לאט התאספו 14 החברים וביצענו הקפצה של כלי הרכב לחניון התחתון, על יד המעיין, בפארק קנדה. שני כלי רכב עולים עם כל הנהגים, מתארגנים סופית ויוצאים לרכיבה.
אחרי קטע קצר על הכביש, פונים לכיוון הר הרוח:
הירידה מהר הרוח לפארק קנדה מתחילה בשביל 4X4 על השלוחה שבין נחל איילון לנחל יתלה (אותו נחל שהפסדנו אותו לטובת תוואי הרכבת לירושלים...) וכבר מהתחלה פרושה תחתינו כל השפלה - רואים את מודיעין ואפילו (ביום טוב) את קו החוף. גם על ההתחלה - שני פנצ'רים רצופים, יניב פתח ואני המשכתי באדיקות...
בשלב מסוים נכנסים לסינגל בירידה. זה טוב, כי אף אחד מהחברים, כולל ובעיקר אסף, לא באו הרי לטיול שבילים לבנים.... הסינגל בירידה טכני, ובמציאות של היום מדורדר ומאובק מאוד. בחלקים מסויימים האבק והפודרה עמוקים מאוד ומקשים עוד יותר על הירידה - אבל זה טוב, לא באנו לרכיבה קלה, נכון?
כשמגיעים למטה לאתר העבודות של הרכבת, נצמדים ימינה ויורדים לערוץ נחל יתלה עצמו - שם סידר לנו אסף מעבר טכני מאוד, שלקח לי שלושה ניסיונות לעבור אותו - כבר היה שווה לבוא היום!!!
בוחנים את המעבר שאסף מצא לנו...
אהרון עובר וחותך למטה
גיא חותך למטה קצת מוקדם...
תחילת הקו למעלה
ואסף מראה שהוא לא סתם הביא אותנו לשם...
הבעיה היחידה עם הירידה המדהימה הזו לפארק קנדה היא שהיא מסתיימת פחות או יותר בנקודה הנמוכה ביותר בפארק. בעצם לא - הנקודה הנמוכה ביותר בפארק היא בסוף האנדלס (Endless), לשם נגיע בהמשך - אבל מספיק נמוך בשביל שהפירוש יהיה: מטפסים. טיפוס קצר, רצחני עד לתחילת האנדלס משאיר את כולנו פחות או יותר ללא נשימה וכולנו לוקחים כמה דקות להירגע בסוף העלייה. אבל זה שווה, כי האנדלס הוא גן עדן למי שרוצה לקפוץ או לשפר את הטכניקה. מה שיפה בו זה שיש בו כ 8 קפיצות, כל אחת בגובה שונה. הראשונה, בשביל החימום, היא קפיצה פשוטה מסלופ (Slope) לסלופ:
בז'ה בזמן אוויר...
לכל קפיצה באנדלס יש Chicken line - למי שמעדיף לא להתנסות. יש שתיים שעליהם אני מוותר לחלוטין, אבל לאט לאט אני מתבשל על עוד ועוד מהן - את זו עשיתי לראשונה בפעם הקודמת בפארק:
יעקב ודני מתנסים גם...
אבל היפה מכולן מגיעה לאחר מכן - ואותה רק אסף קפץ (הפעם...):
משם זורמים עד סוף האנדלס, כולל עוד כמה מעברים, סולמות וכמה קפיצות - ואפילו שני שוטרים (Shooters) - משהו שאני עוד צריך ללמוד לנצל לטובת זמן אוויר.
ושוב - הבעיה: הפעם אנחנו באמת בנקודה הנמוכה ביותר בפארק, מתחיל כבר להיות מאוחר ויש לנו רכס לחצות עד לנקודת הסיום, שם החנינו את כלי הרכב. מתחילים בטיפוס... הדרך חזרה כוללת סינגל זורם יפיפה בשם "רודי פרוג'קט" - ממנו קיצצנו קצת הפעם לטובת שביל 4X4 בשביל לחסוך בזמן. גם לא טיפסנו עד המגדל בשביל לעשות את הסינגל השחור - שמגיע לנקודת הסיום, אלא עשינו את חציו השני של השחור בלבד.
כמה מילים על השחור, למי שלא מכיר את פארק קנדה, או לא יודע: בפארק קנדה קיים אחד הקטעים האהובים על רוכבי ה AM \ FR - סינגל המעיינות. הסינגל מתחיל בצומת העליון שמתחת למגדל ומסתיים במעיין התחתון ביותר בפארק. אינני יודע אם מדובר בשמועה, אבל קק"ל ביקשו לא לעשות אותו, משני טעמים - האחד: הרס העתיקות במקום (לא ברור, לא מובן ולא קביל - אנחנו רוכבים בשביל ולא פוגעים בעתיקות...). השני - הפרעה למטיילים ברגל במקום, דבר מובן. היינו טסים את דבר הזה במהירויות הגבוהות מ 40 קמ"ש ומטיילים מבוגרים וילדים היו מבהלים כהוגן. אז לא עושים יותר את המעיינות. קק"ל הבינו שצריך לתת אפשרויות נוספות לרוכבים, בכדי "לפצות" על "אבדן" אחד GPS הקטעים הטובים שקיימים - ובנו את הסינגל "השחור". למה שחור? - פשוט: סמ"ש שחור. זהו סינגל שמקיף למעשה חלק מן הפארק בנווי היטב עם קטעים זורמים ומעברים וכניים קלים (בגדול הוא די קל מבחינה טכנית - למי שמעוניין...).
חלקו הטוב ביותר הוא החלק האחרון היורד עד למעיין, תוך כך שהוא מקיף שלוחה שלמה. וזו דרך מצויינת לסיים טיול ראוי לשמו, בהובלת אסף (לוץ) רסיס...
קישור לקבצי GPS.
תודה רבה, בלוג מצוין! אני רוכבת כבר שנים ולא הכרתי חלק מהמסלולים, אז תמיד נחמד לגלות משהו חדש וגם בכלל לשמוע על רוכבים נוספים, זה יחסית ספורט לא כזה מפותח בארץ...
השבמחקתודה.
השבמחקלא כתבת מה המרחק שעברתם מהר הרוח לפארק קנדה, אבל זה נשמע חתיכת מסלול ארוך. אני רוכב אופניים מתחיל, ולא יכלתי שלא לשים לב שאתם ממש מצויידים מבחינת לבוש (קסדה מלאה, מגינים ועוד - אני "מסתפק" בחצי קסדה וזהו, אני מניח ש"אתחמש" ככל שאהיה מנוסה יותר). ומחזק את השמועה על סינגל המעיינות - גם אני קראתי איפשהו שקק"ל מעדיפים שלא ירכבו בסינגל המעיינות ולכן הם סללו סינגל אחר. מתישהו בהזדמנות קרובה (האביב כבר בפתח) אני מתכנן לרכב שם :)
השבמחקלא זוכר את המרחק שעברנו, אחפש את הקלטת ה GPS. יהיה לי קל יותר לשחזר טיולים שיקרו בעתיד, לאור רכש הגארמין 610 שביצעתי לפני כמה חודשים.
מחקלגבי סינגל המעיינות - קק"ל אכן ביקשו לא לרכב בו, עקב הפרעה למטיילים ופגיעה בעתיקות. אני מכבד, הם סללו סינגל יוצא מן הכלל ("השחור" - למיטב זכרוני), שבקטעים מסוימים משתווה למעיינות בזרימה, באלמנטים ובהנאה.
לגבי ציוד - התייחסתי לזה במספר פוסטים שלי בעבר. זה באמת עניין של ניסיון והעדפות אישיות. תקרא את הפוסט על מיגון, אני מקווה שתבין. אם יש שאלות ספציפיות לגבי פריטים מסוימים, אשמח לעזור.