מדבר יהודה הוא אזור גאוגרפי במזרח ארץ ישראל, בין הרי יהודה לים המלח. אורכו של המדבר הוא כ-85 קילומטר ורוחבו כ-25 קילומטר, הוא מוגדר מדבר צל גשם. האזור מאופיין באקלים מדברי ובטופוגרפיה של רמה המסתיימת במזרח במצוק (חלק ממצוק ההעתקים) שאותו חורצים נחלים הזורמים ממערב למזרח. (מתוך ויקיפדיה).
היות מדבר יהודה כזה הופך אותו לאזור אידיאלי לטיולים בעונות המעבר ובחורף - תקופות בהן המדבר אינו חם מדי. באופן לא מפתיע למנוסים בינינו - בחורף הוא יודע להיות אפילו מאוד קר...
היתרון הגדול במסלול הוא הירידות המצטברות (כ 1100מטר) לעומת העליות (קשה לי לאמוד, אבל מדובר על פחות מ 400...). המסלול אינו מעגלי ודורש הקפצת כלי רכב בתחילתו והקפצת רוכבים בסופו. יש מספר מקומות בהם ניתן להתחיל את המסלול: בקידר, במעלה אדומים, בתחנת הדלק במישור אדומים או בתחנת הדלק בצומת כפר אדומים. היום התחלנו בבית של אורן במעלה אדומים (הכתובת שמורה במערכת...). התאספה קבוצה די גדולה - 18 איש. בסוף סיימנו בשלוש קבוצות - עוד נספר על זה...
הקלטת ה GPS של שמואל...
את הרכיבה התחלנו, עוד לפני ההקפצה, בכוס קפה - שוב הגעתי בלי כפית, הפעם אורן זרק לי אחת מחלון המטבח...
אחרי הקפה וההקפצות (המטרה היא להשאיר כמה שיותר כלי רכב בכניסה לאלמוג או בתחנת הדלק - אם יש למי מהרוכבים ואן או רכב אחר שלוקח 7 אנשים - הסתדרתם...) מתחילים ברכיבה, במורד מספר גרמי מדרגות וקטע כביש קצר עד תחילת המסלול עצמו. ישר מתחילים בירידות מהירות, שכמו שאני תמיד אומר - "רק לשחרר בלמים ולעצום עיניים"...
תחילת המסלול היא בירידות בשבילי 4X4, מרוצפים באבנים קטנות, שהאופניים אוהבים לרחף מעליהם במהירות גבוהה. לצערנו - האופניים לא ממש אוהבים שמנסים להסיט אותם מהקו הישר, או לעצור. ללטף את הבלמים ולתת לאופניים לרוץ. בשלב מסוים נכנסים לתוך ערוץ הנחל ורוכבים בתוכו (בהצלחה עם החלוקים הממש קטנים...) או על גדותיו עד המפגש עם עוד שני נחלים גדולים - מקום בו יש גב מים.
דבר נוסף שהיה ממנו הרבה באותו יום במסלול הוא רוכבים. האיום בגשם בכל שאר חלקי הארץ, יחד עם העובדה שירד כאן גשם לפני שבוע, הופכים את המסלול לאידיאלי. אפילו יש הרבה ירוק מסביב - מראה לא אופייני למדבר יהודה. בכל עצירה בדרך עוצרת לידינו עוד קבוצה. ולא רק שיש לידינו תמיד קבוצה - קהילת הרוכבים בארץ כנראה קטנה עדיין, כי תמיד מישהו הכיר מישהו...
מהנקודה הזו מתחיל הסינגל, שלצערנו מתחיל בעלייה רצחנית. תחילתה בזוית לא נעימה בכלל (יש מסלול עוקף לעצלנים שבינינו, אך חובבי האתגרים יעלו כמו שצריך...) והמשכה, אחרי מישור קצר, בעלייה חביבה, עם שני מעברים טכניים בדרך. כשמגיעים למעלה, יש זמן לפרוש ערכת קפה עד שמגיעים שאר החברים.
כוס קפה שנייה במדבר...
גיא הגיע חולה, 38 חום...
מהנקודה הזו, בשיא הגובה הזמני, יש כמה דרכים להמשיך - אנחנו מתפצלים לשתי קבוצות ונפגשים אחרי קילומטר. אני בוחר בירישה שלא בסינגל, על הסכין - השלוחה שיורדת לכיוון שמורת מ=נחל אוג, ולא בשביל שיורד לאורך הרכס המקביל.
מתייעצים ומתווכחים על הדרך העדיפה למטה - זה עניין של טעם...
הירידה על הרכס עצמו
למטה נפגש המסלול שלנו עם שמורת נחל אוג, בתוכה אסור לרכב ולכן עובר המסלול צמוד לגבולה הצפוני. הסינגל מטפס עוד מעט, מעין "גביית תשלום" על מה שעוד מחכה לנו בהמשך. ומה מחכה בהמשך? - ירידות וסוויצ'בקים בסינגל סלעי זורם ומדהים. פעם ראשונה כאן שאני רוכב מאחורי מישהו ולא מוביל - ופעם ראשונה שאני מוצא את עצמי מאיץ בשביל לעמוד בקצב שלו. לא יודע אפילו איך קוראים לו, אבל הוא משך אותי בירידות כאן בצורה מעולה...
בסוף הקטע עומדים ומחכים לשאר הרוכבים - וכמה מהם לא מגיעים. רוכבים מקבוצות אחרות שעוברים אומרים לנו שיש להם תקלה, ואבי שמגיע מודיע שנשברה אוזן. זה בסדר, אהרון וגיא סרוסי בחורים מסודרים ולאהרון יש אוזן חלופית - עניין של 10 דקות. אחרי 20 מרימים טלפון לשאול מה קרה. מתברר שלא רק האוזן נשברה, אלא גם המעביר - ומה שלקח זמן זה להבין שהוא בכלל נשבר, כי מה שבעצם נשבר הוא הקפיץ הפנימי. מדהים ככל שזה יהיה - לאהרון יש גם מעביר חלופי בתיק!!!
אחרי עוד 20 דקות, כמה מהקבוצה נהיים לחוצים, תכננו להיות ברכב עד 1000, ונשארה להם חצי שעה עד שעת הגג. אחרי ספירה זריזה של רוכבים וכלי רכב, חצי מהקבוצה (עשרה חברים) ממשיכים, אני נשאר עם השאר, לחכות לאחים סרוסי. מרחוק רואים אותם יורדים את ההר, גיא מוביל ואהרון אחריו. הכל טוב עד שפתאום משהו עף מהאופניים של אהרון והוא נעצר. אני מתחיל בטיפוס אליו, ומגלה שגם האוזן החלופית התעקמה לגמרי והמעביר נכנס לתוך הגלגל - ועיקם שם את כל החישורים. לאהרון אין איך להמשיך. איכשהו הוא מתגלגל למטה עד למקום בו עצרנו ומתקבלת החלטה שנמשיך עד לאלמוג, אהרון יירד את המעט שנשאר עד נבי מוסא וגיא יאסוף אותו משם עם הרכב שנמצא באלמוג.
ההמשך עד נבי מוסא שונה מהסינגל עד עכשיו - הקרקע יותר חולית, פחות אבנים והסינגל זורם במהירות גבוהה אפילו יותר.
בדרך כלל אנחנו עוצרים בנבי מוסא, אבל העיכובים עד עכשיו גורמים לנו פשוט לחלוף על פני המנזר המדהים ולהמשיך הלאה. הדרך בה יורדים את שאר המרחק שונה מזו שאני מכיר - מצפון למנזר - וחוסכת לנו עלייה לא קצרה. בדרך למטה, בקפיצה מעל ערוצון, נחתתי עם הגלגל האחורי על אבן וכל האויר שבו יצא בשנייה. כל הג'יפה שבעולם לא תעזור עם כזה חור...
זה בסדר, יש לי שתי פנימיות חלופיות. הראשונה דפוקה - אי אפשר לנפח. גיר מוציא אחת משלו - ואחרי ניפוח מהיר עם בלון CO2 שלו - ממשיכים את שני הקילומטרים שנשארו לסוף...
דרך הסוכר לא לקחה לי כ"כ הרבה זמן מעולם. אבל היה כיף כמו תמיד, ופגשתי היום רוכבים חדשים - עם חלקם אני מקווה שעוד ארכב בעתיד.
אין מקום טוב מכאן להעלות תמונות מהפעמיים הקודמות שהייתי כאן:
מזל שחתכתי קודם.
השבמחקהספקתי בדיוק לאסוף את הבת שלי מהגן.
הגענו לאלמוג ב 1100 בדיוק...
השבמחקנראה מדהים
השבמחקהיכן ניתן לקבל את קובץ ה KML לGPS
אנא שלח לי את המייל שלך, אעביר לך את קבצי ה GPS.
השבמחקמדהים. אני מתכננת לצאת לטיול אופניים במדבר בחופשת הסוכות בעזרת השם גם כן. כל כך אוהבת את המדבר ואת השקט שלו.
השבמחקטוב לראות יותם :)
השבמחק