אז מה יכול להיות מושלם יותר מה 1.1.11?
1.1.11 שיוצא בשבת. שישי בערב יוצאים למרסלו וטליה, אוכל משובח וחברה נהדרת, חוזרים הביתה ואחרי שעתיים (או פחות) שינה - קמים לרכב.
איפה רוכבים הייתה השאלה במוקד העניינים אתמול בערב. הייתי מתוכנן להדריך בבן שמן, אבל טיפ שהגיע מכמה חברים - שהגשם הפך את המקום לבוצי במיוחד - הביא לשינוי בתכניות. SMS שהגיע מגיא בעיתוי מושלם הביא להחלטה על דרך הסוכר (שעוד ייכתב עליה כאן בהמשך העונה), ואני כבר מחכה לאחד המסלולים האהובים עלי, כולל הארכה ממעלה אדומים.
שעתיים וחצי של ציפייה ו SMS נוסף מגיא הורס את הערב - יורד גשם במעלה אדומים, המסלול המתוכנן בוצי ולא רכיב. גיא מבטיח לחפש חלופות - ומקיים. שעה מאוחר יותר הוא מודיע שנפגשים בבארי ברבע לשבע. המידע מהשטח הוא שהמקום רטוב במידה וניתן לרכב בלי בעיה.
שש ועשרה אני שם (מי יכין קפה???) - קר, אבל יבש, ונראה שההימור צלח. שש וחצי גיא מצטרף, עם האביזר היחיד שהיה חסר לי בשביל להתחיל להכין את הקפה לבד (כפית. אפשר לאלתר, אבל כשאני יודע שיש לי את גיא לסמוך עליו...). כשאופיר מגיע הקומקום כבר על האש והקפה מתבשל, גיתית ושגיא מגיעים לקפה מוכן. דני עם תמיר ושמואל מגיעים לשאריות...
מתארגנים ויוצאים. קצת קריר - אבל במידה - קצת חלק - במידה מאתגרת. המסלול בבארי זורם וכיפי, משהו שבין XC לסינגל לא טכני. חביב. לא מה שהייתי עושה מבחירה, אבל בהחלט מהנה עם חברה טובה. אחרי כמה קילומטרים מגיעים לפיצול ממנו יוצא המעגל הצפוני ומחליטים ללכת על האופציה הארוכה. הטפטוף הקליל שהתחיל לא הפיל לנו אסימון...
אחרי חצי מהמעגל (כחמישה קילומטר...) הטפטוף נהיה גשם - שהלך והתגבר - והבוץ נהיה יותר ויותר דביק, יותר ויותר חלקלק. בסוף השמינית החלטנו שלהמשיך את שאר המסלול (עוד 15 ק"מ בערך) יהיה מיותר, רטוב ובוצי מדי. הדרך חזרה פשוטה יחסית - "חתכנו" לכביש ומשם חזרה ל'לה-מדווש' לכוס קפה וקיטורים על מזג האוויר...
אני לא נוטה לחתוך טיול לפני הסוף, זה נותן תחושה של חוסר מיצוי, אבל ישנן פעמים שניסיון עיקש להמשיך ולרכב יכול להביא אותך למקומות לא טובים. גם ככה חזרתי הביתה מלא בוץ - נכנסתי למקלחת עם הבגדים...
שבת הבאה גם צפוי גשם, אני מקווה שלא במדבר יהודה, כי דרך הסוכר שבוע אחרי גשם זה אידיאלי...
1.1.11 שיוצא בשבת. שישי בערב יוצאים למרסלו וטליה, אוכל משובח וחברה נהדרת, חוזרים הביתה ואחרי שעתיים (או פחות) שינה - קמים לרכב.
איפה רוכבים הייתה השאלה במוקד העניינים אתמול בערב. הייתי מתוכנן להדריך בבן שמן, אבל טיפ שהגיע מכמה חברים - שהגשם הפך את המקום לבוצי במיוחד - הביא לשינוי בתכניות. SMS שהגיע מגיא בעיתוי מושלם הביא להחלטה על דרך הסוכר (שעוד ייכתב עליה כאן בהמשך העונה), ואני כבר מחכה לאחד המסלולים האהובים עלי, כולל הארכה ממעלה אדומים.
שעתיים וחצי של ציפייה ו SMS נוסף מגיא הורס את הערב - יורד גשם במעלה אדומים, המסלול המתוכנן בוצי ולא רכיב. גיא מבטיח לחפש חלופות - ומקיים. שעה מאוחר יותר הוא מודיע שנפגשים בבארי ברבע לשבע. המידע מהשטח הוא שהמקום רטוב במידה וניתן לרכב בלי בעיה.
שש ועשרה אני שם (מי יכין קפה???) - קר, אבל יבש, ונראה שההימור צלח. שש וחצי גיא מצטרף, עם האביזר היחיד שהיה חסר לי בשביל להתחיל להכין את הקפה לבד (כפית. אפשר לאלתר, אבל כשאני יודע שיש לי את גיא לסמוך עליו...). כשאופיר מגיע הקומקום כבר על האש והקפה מתבשל, גיתית ושגיא מגיעים לקפה מוכן. דני עם תמיר ושמואל מגיעים לשאריות...
מתארגנים ויוצאים. קצת קריר - אבל במידה - קצת חלק - במידה מאתגרת. המסלול בבארי זורם וכיפי, משהו שבין XC לסינגל לא טכני. חביב. לא מה שהייתי עושה מבחירה, אבל בהחלט מהנה עם חברה טובה. אחרי כמה קילומטרים מגיעים לפיצול ממנו יוצא המעגל הצפוני ומחליטים ללכת על האופציה הארוכה. הטפטוף הקליל שהתחיל לא הפיל לנו אסימון...
אחרי חצי מהמעגל (כחמישה קילומטר...) הטפטוף נהיה גשם - שהלך והתגבר - והבוץ נהיה יותר ויותר דביק, יותר ויותר חלקלק. בסוף השמינית החלטנו שלהמשיך את שאר המסלול (עוד 15 ק"מ בערך) יהיה מיותר, רטוב ובוצי מדי. הדרך חזרה פשוטה יחסית - "חתכנו" לכביש ומשם חזרה ל'לה-מדווש' לכוס קפה וקיטורים על מזג האוויר...
אני לא נוטה לחתוך טיול לפני הסוף, זה נותן תחושה של חוסר מיצוי, אבל ישנן פעמים שניסיון עיקש להמשיך ולרכב יכול להביא אותך למקומות לא טובים. גם ככה חזרתי הביתה מלא בוץ - נכנסתי למקלחת עם הבגדים...
שבת הבאה גם צפוי גשם, אני מקווה שלא במדבר יהודה, כי דרך הסוכר שבוע אחרי גשם זה אידיאלי...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה