יום שני, 29 בנובמבר 2010

כרמי יוסף - סינגלים ביער...

את אזור כרמי יוסף הכרתי לפני כמה שנים, מאז אני חוזר ליער המגינים אחת לתקופה.

המסלולים כאן מתאימים לכל עונות השנה, פרט לימים גשומים.  בקיץ נשארים בתוך היער, באזורים המוצלים - והחום נסבל (עד גבול מסוים...).  בעונות המעבר אפשר פחות או יותר לרכב בכל מקום ובחורף האדמה ביער מתהדקת וכל קטעי הדרדרת המאתגרים מהקיץ נהיים קלים יותר.


להגיע רבע שעה לפני כולם ולחכות להם עם קפה שכרגע ירד מהאש...

 את הטיול מתחילים לרוב במגדל התצפית, במרכז היער.  ההגעה אליו פשוטה - מכביש 44 פונים צפונה לתוך יער המגינים (שלט חום...), הפנייה נמצאת כ 500 מ' לפני הפנייה ליישוב כרמי יוסף, לבאים מכיוון צומת שמשון.  נוסעים עם הכביש בתוך היער, עד שמגיעים להתפצלות שלו לשלוש:  חד סיטרי ראשון, חד סיטרי שני ואין כניסה.  נכנסים באמצע - בחד סיטרי השני.  עולים עם הכביש (לא משנה מתי - עולים בזהירות, כי גם חיות קטנות וגם רוכבים משוגעים עלולים לצוץ בכביש...) עד שמשמאל מופיע מגדל התצפית - מצפה בקוע ואתר ההנצחה למשה שרת (ראש הממשלה השני, כאילו?):





הקסם בכרמי יוסף הוא בעיקר הורסטיליות הגבוהה.  את אותו מסלול עשינו היום, קבוצה של 12 איש (קצת יותר מהמומלץ, אבל בהחלט אפשר.  חלקנו חובבי זמן אוויר, אחרים חולי טכני "הארד קור", חלק רוכבי שבילים טובים וגם רוכבי קרוס קאנטרי שבשבילם המדרגה עצמה היא אתגר מספק.  וכולם נהנו. מאוד. 


סמוך לאנדרטה לזכר אסף אסולין

דבר יפה נוסף בכרמי יוסף הוא כמות הסינגלים הגדולה, על שטח מאוד (!) קטן - ואפילו כאשר יש במקום מספר גבוה יחסית של רוכבים, לא מורגש עומס וכולם יכולים להינות.

מהחניון של המגדל יוצא סינגל ממש בצמוד אליו, סינגל זורם עם מעט סלעים - חוצים דרך 4X4 ועולים איתו מעט - בשביל לרדת בסדרת דרופים (נמוכים וניתנים לגלישה - לא לדאוג...) עד לכביש.  מכאן ישנן שתי אופציות - אבל מאחר ורק התחלנו, נבחר בקונבנציונלית יותר - פונים ימינה (שוב לשביל 4X4, מישהו אמר XC???) ורוכבים עם השביל כשלוש מאות מטר (נצמדים איתו לשמאל, לא פונים ימינה אחרי 200 מטר...) עד לסינגל שנכנס שוב ימינה ליער.

אחרי 200 מטר בערך מגיעים לאחר המקומות החביבים עלי ביותר כאן ביער - גינת סלעים נחמדה, שיש שלוש דרכים לטפס אותה.  קבוצה של שמונה יכולה "לבלות" כאן כ 20 דקות בניסיונות חוזרים לטפס בכל האפשרויות.  זה מקום טוב לבנות טכניקה ובטחון.  העליה השמאלית היא הנוחה ביותר, המכשלה בה נעוצה בסיבוב צפוף מאוד תוך כדי טיפוס.  האמצעית - "פשוט" מדרגה גבוהה וקצת חלקה.  השמאלית (שוב, החביבה עלי מכולן...) - שתי מדרגות רצופות, שבאמת מוציאות את הטוב שבך...

המשכנו בירידה, חצינו (עוד) שביל 4X4 ופשוט זורמים עם הסינגל - לאחת מהעליות הקשות באזור - כשבסופה מעבר צפוף בין סלעים - זהירות לא לשבות מעבירים ואזניים!!!  לכל עלייה יש ירידה - וכאן מתחילה הירידה הארוכה מכולן (אבל לא הטובה כאן ביער...).  בעליה משולבים סלופים שהמהירים שבינינו יכולים אפילו לקפוץ אותם, כמה גינות סלעים שניתן "לרחף" מעליהן ובסוף - מקפצת סלע.  ממליץ להיזהר - היא מקפיצה אותך ישר לתוך הכביש, שאמנם לא רווי בתנועת כלי רכב, אבל הולכי רגל, רוכבי שטח שירדו בסינגל מקביל ומקשרים על הכביש וגם רוכבי כביש יכולים להוות עצם שלא נעים לעוף לתוכו...


גיא קופץ לתוך הכביש - אנחנו שומרים מהצד
(תכלס - הראשון הוא זה שהכי מסתכן, לרוב אני שם...)


יעקב שנייה לפני הקפיצה, שצריך להגיע אליה בזוית...

מכאן יש מספר אפשרויות, ניתן לטפס בכביש חזרה למגדל, לטפס אליו בסינגל מקביל או לעבור לצד השני של היער - וזה מה שעשינו.  פונים מהסינגל ימינה בכביש ומייד לפני בית העלמין (נקודת ציון טובה - היא לא זזה...) פונים שמאלה - וממשיכים ישר בסינגל לתוך היער.  עלייה מאומצת מעט, שנגמרת בירידה מהירה ומייד לאחר מכן עלייה מאומצת יותר. בסוף העלייה - בחיבור לשביל 4X4 עוצרים להדביק נשימה, לדבר קצת, אבל לא פותחים עדיין חטיפים - הזמן לזה יגיע עוד מעט...  פונים שמאלה על השביל (לא ממשיכים בסינגל, הוא לא שווה את המאמץ בחלק הזה שלו...) ומייד לאחר הצומת, יש סינגל בעלייה (כן, עוד עלייה - כל הזמן אני שומע תלונות על זה, ככה אני אוהב:  סינגל בעלייה).  הסינגל מסתיים באתר ההנצחה לרס"ן אסף אסולין ואנדרטת משבת לתקווה - לזכר 436 ניצולי השואה שנפלו בקרבות מלחמת העצמאות.

משבר לתקווה

האמפיתיאתרון לזכר רס"ן אסף אסולין


ליד האנדרטה והאמפיתיאתרון יש שני אלמנטים לחובבי האלמנטים שבינינו - סלע למעבר טכני ודרופ עם נחיתה לסלופ:

דרופ ששווה לבוא בשבילו עד לכאן...



בז'ה וגבי תוקפים את הסלע...
יש כאן שולחנות ומקום נוח לפתוח חטיפים ואפילו קפה, אם המחשבה מראש והמקום בתיק אפשרו להתארגן על ערכה.  גם מכאן יש כמה דרכים לצאת - מול השולחנות, מעבר לשביל, יוצא סינגל שאם נצמדים בו לשמאל, מגיעים (בסוף...) חזרה לכביש.  אבל אפשר לעשות סיבוב ארוך יותר - עם הרבה אלמנטים טכניים לפני כן, וזו כמובן הבחירה הטבעית.  ליד הדרופ מתחיל הסינגל שלנו.  הוא נמשך בתוך היער וכולל אלמנטים טכניים - בעלייה (איך לא?).  סופו בשביל 4X4 שממנו יוצא סינגל שמאלה, בירידה, חזרה לכביש.



זוויות התקפיות בירידה לכביש...

בכביש פונים שמאלה (כן, שוב בעלייה...) ובצומת ימינה.  לא, לא עולים עד המגדל - את זה נשמור לסוף - אלא עוצרים בשולחנות.  כרגע, לא צריך לעשות כאן מנוחה ארוכה, רק להדביק שוב נשימה, ובדיוק מעבר לכביש, מול השולחנות, מחכה לנו הסינגל הטוב ביותר באזור.  עכשיו, כשאנחנו כבר חמים ומחוברים לאופניים הגיע הזמן להנות ממנו כמו שצריך.  רק דבר אחד אומר עליו, בשביל לשפר את החוויה ולהינות ממנו קצת יותר - בסוף הירידה, היכן שנהיה מתון יותר, מגיעים לפיצול של הסינגל.  ימינה מוציא אתכם מהיער אחרי 70 מטר בערך.  אבל שמאלה...  שמאלה ייתן לכם עוד כמה מאות מטרים של סינגל זורם, סיבובים הדוקים וגם את הקפיצה של הסוף, כי הסינגל הזה מסתיים במקום בו הסתיימה הירידה הגדולה מקודם.


הפעם גבי ובז'ה בגישה ובקפיצה לכביש

ביער המגינים אתרי הנצחה ומורשת פזורים לאורך כל המסלול, חלקם סביב שיירי כלי מלחמה ישנים כמו תותחים ועוד.  ניתן לקרוא על המקום באתרים רבים באינטרנט.

מפה טובה של הסינגלים כולם (כי לא את כולם פירטתי כאן...) - בקישור הזה.  המגדל עצמו לא מסומן במפה, אך נמצא מעט ימינה לכיתוב "המגינים יער"...

ניפגש בשבילים...

תגובה 1:

  1. קישור גם לגלריה של כפיר בגרופי:

    http://www.groopy.co.il/galleryinfo.aspx?gaid=21387

    השבמחק