למרבה ההפתעה, בחרובית הייתי פעם אחת עד היום. זה היה כל כך מזמן, שאופיר היה צריך להסביר לי איך מגיעים ונזכרתי שהייתי שם רק כשחניתי את הרכב.
היום לא התחיל טוב - נפלה לי לוחית הזיהוי מהמתקן האחורי בדרך ובמזל שתי ניידות שעברתי בדרך לא עצרו אותי לצורך הגדלת קופת המדינה...
ההתחלה הגרועה קיבלה תפנית חדה עם העלייה על האופניים. אופיר וגיא הנהיגו קצב די רצחני בסינגלים, שלשמחתי התגלו כמאתגרים לא פחות מאלה של בן שמן או פארק קנדה. אין כאן Free Ride, אבל יש גינות סלעים לרוב והסינגלים לא ממש "נותנים לך לנוח". זה נכון בעיקר לקטע של סינגל עג'ור.
לאחר סיום סינגל עג'ור ומרבית מחרובית, הגיע הטוויסט של אופיר - "עכשיו אנחנו לא ממשיכים בסינגל חרובית, אלא מטפסים לתל צפית". זה לא נשמע לי הגיוני, אבל אם כל הקבוצה הולכת - מי אני שאומר לא.
הטיפוס לתל צפית הוגדר ע"י סער גלוון שפגשתי במנוחה כ"עבודה קשה". לא ידעתי מה מחכה לי. סינגל מדורדר למשעי, עם שיפועים רצחניים. בדרך נקלענו למעבר תחת עץ שהוגדר כבלתי עביר.
אבל מה? - הנוף למעלה שווה כל פידול בעלייה. את הנוף ראיתי רק לאחר התאוששות, כי בסוף העלייה נראיתי כך:
הירידה מן התל טובה עוד יותר מהעלייה, צריך לזכור לפנות שמאלה אחרי הבאר, בשביל לא לפספס ירידה מגניבה דרך גרם מדרגות עץ.
מהבוקר דיבר גיא על איזשהו "סלע קפיצות". הבטיח שנגיע אליו ונתנסה. אז הגענו - למדרגה נחמדה של כ 60 ס"מ. סלע קפיצות? - ראיתי דברים שהגיע להם יותר השם הזה, אבל לא ניכנס לקטנות. קפצנו קצת, אפילו טיפסנו אותו - והמשכנו בסינגל עד סופו.
כמו כל טיול איכותי - סיימנו בכוס קפה של גיא (האיש והגזייה...).
סימון המסלול ע"ג מפה, סיכום מרחקים, מהירויות וגבהים
היום לא התחיל טוב - נפלה לי לוחית הזיהוי מהמתקן האחורי בדרך ובמזל שתי ניידות שעברתי בדרך לא עצרו אותי לצורך הגדלת קופת המדינה...
ההתחלה הגרועה קיבלה תפנית חדה עם העלייה על האופניים. אופיר וגיא הנהיגו קצב די רצחני בסינגלים, שלשמחתי התגלו כמאתגרים לא פחות מאלה של בן שמן או פארק קנדה. אין כאן Free Ride, אבל יש גינות סלעים לרוב והסינגלים לא ממש "נותנים לך לנוח". זה נכון בעיקר לקטע של סינגל עג'ור.
לאחר סיום סינגל עג'ור ומרבית מחרובית, הגיע הטוויסט של אופיר - "עכשיו אנחנו לא ממשיכים בסינגל חרובית, אלא מטפסים לתל צפית". זה לא נשמע לי הגיוני, אבל אם כל הקבוצה הולכת - מי אני שאומר לא.
הטיפוס לתל צפית הוגדר ע"י סער גלוון שפגשתי במנוחה כ"עבודה קשה". לא ידעתי מה מחכה לי. סינגל מדורדר למשעי, עם שיפועים רצחניים. בדרך נקלענו למעבר תחת עץ שהוגדר כבלתי עביר.
אבל מה? - הנוף למעלה שווה כל פידול בעלייה. את הנוף ראיתי רק לאחר התאוששות, כי בסוף העלייה נראיתי כך:
הירידה מן התל טובה עוד יותר מהעלייה, צריך לזכור לפנות שמאלה אחרי הבאר, בשביל לא לפספס ירידה מגניבה דרך גרם מדרגות עץ.
מהבוקר דיבר גיא על איזשהו "סלע קפיצות". הבטיח שנגיע אליו ונתנסה. אז הגענו - למדרגה נחמדה של כ 60 ס"מ. סלע קפיצות? - ראיתי דברים שהגיע להם יותר השם הזה, אבל לא ניכנס לקטנות. קפצנו קצת, אפילו טיפסנו אותו - והמשכנו בסינגל עד סופו.
כמו כל טיול איכותי - סיימנו בכוס קפה של גיא (האיש והגזייה...).
סימון המסלול ע"ג מפה, סיכום מרחקים, מהירויות וגבהים
כוס אוחתוק סלע הקפיצות.
השבמחקניסיתי לטפס את המדרגה ודפקתי לעצמי מכה באחת מצלעות בית החזה בצד שמאל.
את הכאב הרגשתי רק בערב ובינתיים, יותר מ-72 שעות אחרי אני עדיין כואב.
אופיר. עוד חודשיים אני חוזר, מחכה לזה בקוצר רוח. ממתין שתוביל אותי חזרה לכל המסלולים שאתצחלקם הספקתי לשכוח במשך חצי שנה של השבתה...
השבמחק